המחלבה החדשה

 

פרוביוטיקה בחזית המחקר התזונתי

פרוביוטיקה היא שילוב של חיידקים טובים וחיים במזון על מנת להנות מהתועלות הבריאותיות שהם מניבים. היא כבר מזמן טרנד עולמי, לא רק על מדפי החלב במכולת, כי אם גם בחוד החנית של המחקר המדעי העוסק בתזונה. באוקטובר 2001 התכנסה בארגנטינה ועידה של מומחים מטעם ה-WHO (ארגון הבריאות הבינלאומי) וה- FDA (ארגון המזון והחקלאות האמריקאי) כדי לדון בהיבטים הבריאותיים והתזונתיים של פרוביוטיקה במזון. נושא זה נדון כאקטואלי ומעורר מחלוקות ועד אז לא היו בעניינו המלצות חד משמעיות. הועדה עסקה באיסוף ההוכחות המדעיות הקיימות בנושא וחקרה בהיקף רחב את הפונקציונליות של הפרוביוטיקה ואת היתרונות, התכונות התזונתיות ובטיחות השימוש של מזונות פרוביוטיים.

לפי לקחי הועידה, יש צורך באורגניזמים חיים ובכמות המאפשרת את פעילותם הרצויה.
הועידה סקרה מחקרים מתחומים רבים של מחלות והפרעות הקשורות בדרכי העיכול, עליהן נמנים שילשולים, הליקובטר פלורי, מחלות מעי דלקתיות, מעי רגיז ואף סרטן. בנוסף, נבחנו תופעות של עצירות, חיסוניות המעי ואלרגיה וכן מחלות קרדיו-וסקולאריות וזיהומים אורוגניטליים. הועידה קבעה שחיידקים פרוביוטיים המגיעים למעי אכן משנים את הרכב המיקרופלורה ופעילותה ובכך מאפשרים איזון בריא יותר של אוכלוסיית החיידקים.

לפי המלצות הועידה, יש להשקיע מאמצים להפוך מזונות פרוביוטיים לזמינים יותר לקהל הרחב ובעיקר לאוכלוסיות בסיכון גבוה לתחלואה ולתמותה. בנוסף, מוזכר כי כדי להיקרא חיידק פרוביוטי, יש להוכיח את פעילותו המטיבה של החיידק במעי ולטעון אותו על מזון שישמש לו "כלי תחבורה" מתאים, כלומר- ליצור יותר מזונות מועשרים.

מכל זאת עולה, שהמומחים מסכימים שישנן הוכחות מדעיות מספיקות להצביע על כך שיש יתרון בריאותי בצריכת מזונות המכילים פרוביוטיקה. הוכח גם שזנים ספציפיים בטוחים לשימוש בני אדם, וכן משרים יתרון בריאותי למאחסן, אולם אין להניח כך על זנים אחרים ללא מחקר.

עד כה, היתרונות הבריאותיים שאפשר ליחס לפרוביוטיקה בביטחון כוללים מצבים הקשורים לדלקות או הפרעות במעי, אלרגיות ודלקות בדרכי שתן, שנבדקו לעומק בבני אדם ושיש להן נגיעה לאוכלוסייה גדולה בעולם.
מאז פרסום מסקנות ועידה זו, בוצעו מחקרים מבוקרים נוספים בבני אדם וכן התרחב המחקר בזנים של חיידקים ובפעילותם הספציפית. בכתב העת "LANCET" פורסם מחקר חשוב שבדק מתן פרוביוטיקה לנשים בהריון ואת השפעתה על התפתחות דרמטיטיס בתינוקות עד גיל שנה. כמו כן, השנה התפרסמה סקירה רחבה בעיתון זה על השפעת המיקרופלורה על בריאות וחולי כלליים בבני אדם.

מסקנות מחקרים אלה ציינו שלפרוביטיקה יכולים להיות שני שימושים אפשריים. האחד, שימוש קליני בפרוביוטיקה לטיפול נקודתי במחלה או סימפטום. תחום זה דורש בחירה של חיידק ספציפי, במינון ובתנאי מתן אופטימליים. זהו אפקט טיפולי שצריך להינתן על יד איש מקצוע רפואי או דיאטן מוסמך והוא דורש מחקר וניסויים נוספים על מנת להגיע לדיוק. תחום אחר, רחב ומיידי יותר, הוא השימוש בפרוביוטיקה דרך מזון לצריכת האוכלוסייה הכללית. באופן זה המדובר ברכיב זמין, בעל תכונות ידועות לאיזון והחזרה של המיקרופלורה לפעילות אופטימלית. חוסר איזון זה מצוי בקרב רוב האוכלוסיה, היות והוא נובע ממתן אנטיביוטיקה, סטרס, תזונה דלה בסיבים וגורמים נוספים המביאים לשינוי בהרכב הפלורה. שינוי בהרכב זה, ידוע כמשפיע על עמידות המעי ופעילותו. מסתמן כי הפרוביוטיקה, כפריצת דרך מדעית, יכולה להיות דרך בטוחה להחזרת איזון זה, היות והיא הופכת את המזון לפונקציונאלי ובכך את כל סביבת המזון לבריאה יותר.