המחלבה החדשה

 

כל המיתוסים של החלב

חלב מוכר לכולנו כמוצר רב סגולות המועיל לכל כאב ומחוש. מיתוסים בריאותיים ותזונתיים נקשרו בשמו והפכו ל"ידע בסיסי לכל", בין שהם מבוססים ובין שלא ממש. קיבצנו כאן מספר מיתוסים הנוגעים לחלב ומוצריו במטרה לבדוק האם סבתא צדקה בסיפוריה ואם כן- כיצד מיתוסים אלה פועלים.

  1. חלב טוב נגד צרבת 

    כל מי שסבל אי פעם מצרבת, יודע שכוס חלב היא פשוט חובה מיד לאחר שהצרבת מתחילה: החלב מעניק הקלה מיידית בתחושות הצריבה בגרון ומעמעם את הטעם החומצי.
    העקרון פשוט מאד: החלב הוא מזון בסיסי המכיל סידן, מכאן שהוא יכול לסתור בו ברגע את החומציות העולה בקיבה בזמן הצרבת. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן מגיבה הקיבה בהפרשה מוגברת של חומצה על מנת לאזן את השינוי בחומציות הקיבה- כך שממילא תידרש שתייה של כוס חלב נוספת וכן הלאה. כתוצאה מכך, החלב יכול לשמש כפתרון להקלה זמנית, אך לא לאיזון קיבה חומצית באופן תמידי.
    עם זאת, מחקרים חדשים מצביעים על כך שאנשים הסובלים מצרבת כתוצאה מהמצאות החיידק הליקובקטרי הפלורי, יכולים להקל  את תופעות הצרבת והדלקת הנגרמות על ידיו באמצעות אכילה קבועה של יוגורט פרוביוטי המכיל חיידקים "ידידותיים"- כך שהפתרון עדיין טמון, במידה מסויימת, בחלב.

  2. חלב עוזר להירדם בלילה

    שתיית חלב לפני השינה על מנת לסייע בהירדמות היא מנהג נפוץ. במקרה זה אין מדובר בחלומות בהקיץ, כי אם בהרגל שעובד מדעית: החלב עשיר ברכיב החלבוני טריפטופאן, רכיב המשפיע על יצור שני חומרים הנמצאים במוח ומווסתים את השינה ואיכותה- המלטונין והסרוטונין.
    בשנים האחרונות נמצא אף שחלב אם וחלב פרה מכילים בתוכם את הורמון השינה מלטונין בעצמו. עכשיו אפשר להירדם בשקט על ידי שתיית חלב או ספירת כבשים, איך שנוח לכם.
    חלב עיזים וכבשים עדיף לשתייה לאנשים הסובלים מרגישות לסוכר החלב.
    בחלב 1% יש פחות  סידן מאשר בחלב 3%
    למעשה, כמות הסידן לא משתנה כתוצאה מאחוז השומן בחלב. כמות הסידן היא משתנה נפרד. בחלב רגיל לא-מועשר כמות הסידן בחלב 1% ו- 3% זהה לחלוטין והיא עומדת על כ- 100 מ"ג  סידן ל- 100 מ"ל חלב. 

  3. בגבינת קוטג‘ יש פחות סידן ולקטוז מאשר בגבינה לבנה

    זוהי עובדה מוכחת, המוסברת ע"י תהליך הייצור של הגבינה. בתהליך זה נשטף הגבן הבסיסי כדי להוציא ממנו חלק מהנוזלים, פעולה המאפשרת את יצירת כדוריות הקוטג‘ האהובות. נוזלי החלב שנשטפים החוצה מכילים סידן ולקטוז ולכן הגבינה הנותרת מכילה פחות סידן ולקטוז מגבינה לבנה רגילה. מסיבה זו בדיוק יש כיום מגמה להעשרת גבינת הקוטג‘ בסידן מחדש בסיום התהליך ובכך לשדרג שוב את ערכה התזונתי .

  4. בגבינה צהובה יש הרבה כולסטרול ולכן היא צהובה

    כולסטרול הוא שומן המצוי רק במזונות שמקורם מן החי, בהם נכללים גם החלב ומוצריו. ככל שהחלב או תוצרתו שמנים יותר הרי שכמות הכולסטרול בהם גבוהה יותר. מכיוון שגבינה צהובה עשירה ברוב המקרים בשומן (בדרך כלל מעל 20% שומן) הרי שהיא עשירה גם בכולסטרול. יחד עם זאת, לא הכולסטרול הוא שתרם לגבינה הצהובה את צבעה ואת שמה, כי אם תוספת של צבע מאכל טבעי הנותן את הצבע ה"מסחרי" המוכר לגבינה זו.

  5. יש גבינות עם עובש שאינן מקולקלות

    לא רק שהן אינן מקולקלות, אלא שאם תזרקו אותן בגלל העובש, תפסידו חוויה קולינרית של גבינת גורמה עזת-טעם. גבינות דוגמת הרוקפור הן בעצם, מבחינה טכנית, מעין גבינות ‘מקולקלות‘. הגבינה עוברת הבשלה על ידי עובש ירוק-כחול (פניציליום) הגדל על לחם רטוב. עובש זה נותן לה את צבעה המיוחד ובזמן שהוא מתפתח על גבי הגבינה הוא גם יוצר את הריח והטעם החזקים והייחודיים שלה- כך שלא רק מותר לאכול גבינה "מקולקלת", זה גם טעים.

  6. הסידן הקיים במשקה שוקו אינו נספג בגוף

    שנים רבות סברו ששוקו המכיל חלב עם תוספת קקאו אינו משקה המאפשר ספיגת סידן טובה בגוף, שכן אוקסלטים ופיטטים, שהינם רכיבים צמחיים המצויים בקקאו, מפריעים לספיגה של הסידן המצוי בחלב.
    עם זאת, מבחינת המציאות בשטח, מחקרים שהישוו את כמות הסידן הנספגת מחלב לעומת שוקו לא מצאו כל הבדל משמעותי, כך שאפשר ואף מומלץ לשתות שוקו כמקור טוב לקבלת סידן.